למי מגישים בקשה לצו ירושה?
בקשה לצו ירושה מוגשת לאחד משני הגורמים הבאים: לרשם לענייני ירושה לבית דין דתי (רבני, שרעי, דרוזי וכו') – רק בתנאי שכל הצדדים לבקשה מסכימים
ירושות
סעיף 1 לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 קובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו"
כאשר היורשים הינם יורשיו על פי דין או ו/או הזוכים על פי צוואה במידה והמוריש ערך צוואה.
עזבונו של המוריש הינו סך הנכסים של המוריש (מכל מין וסוג שהוא (נדל"ן , כספים, זכויות, קניין רוחני וכיו') זכויותיו וחובותיו. בעיזבון המוריש לא כלולים כספי פנסיה ותגמולים וכספי ביטוח חיים שיש לשלם לאחר מות המוריש אשר הזכאים לקבלם הינם המוטבים שהוגדרו על ידי המוריש בחייו.
מי יכול להתנגד לצו ירושה?
מי שעלול להיפגע מעצם הוצאת צו הירושה זכאי להגיש התנגדות לבקשה למתן צו ירושה. ככל שכבר הוצא צו ירושה, לא ניתן להגיש התנגדות. מי שנפגע
באלו מקרים אין לרשם סמכות להוציא צו ירושה ועליו להעביר את הדיון לבית המשפט?
הוגשה התנגדות לבקשה למתן צו ירושה. המדינה או מוסד ממוסדותיה הם צד לבקשה. היועץ המשפטי לממשלה החליט להתערב בהליך. האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה אדם שמונה
מהן העילות להתנגדות לבקשה לצו ירושה?
1. קיומה של צוואה- ההתנגדות להוצאת צו ירושה הינה בטענה שהמנוח הותיר אחריו צוואה שקובעת מי הם היורשים ומהו חלקם. לפי סעיף 75 לחוק הירושה
