לייעוץ ראשוני חייגו:

תנאים מיוחדים בצוואה

יורש במקום יורש

סעיף 41 לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע כדלקמן:

(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.

(ב)  זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.

(ג)  על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.

יורש אחר יורש

סעיף 42 לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע כדלקמן:

  • המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון; השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר.
  • הראשון רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, והשני לא יזכה אלא במה ששייר הראשון; אולם אין הראשון יכול לגרוע מזכותו של השני על ידי צוואה.
  • השני יזכה אם היה כשר לרשת את המצווה בשעת זכייתו, אף אם לא היה כשר לכך במות המצווה; מת השני לפני שעת זכייתו או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו, הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת.
  • הוראת צוואה על דרך זו ליותר משניים – בטלה, זולת הוראה לטובתו של מי שהיה בחיים בשעת עשיית הצוואה

יורש על תנאי דוחה

סעיף 43  לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע כדלקמן:

  • המצווה רשאי לצוות שיורש יזכה בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
  • לא נתקיים התנאי או לא הגיע המועד לפני מות המצווה, יתנהל העזבון על ידי מנהל עזבון עד שיתקיים התנאי או שיגיע המועד או עד שיתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים; והוא הדין כשציווה המצווה לתאגיד שעדיין אינו כשר לרשת בהתאם לסעיף 4.
  • לא קבע המצווה מי יזכה אם יתברר שהתנאי לא יוכל עוד להתקיים, יזכו היורשים על פי דין.

יורש על תנאי מפסיק

סעיף 44 לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה") קובע כדלקמן:

  • המצווה רשאי לצוות שיורש יחדל מלזכות בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
  • לא קבע המצווה מי יזכה בהתקיים התנאי או בהגיע המועד, יזכו יורשיו על פי דין כיורשים אחרי אותו יורש בהתאם להוראות סעיף 42

חיובי יורש

בהתאם לסעיף 45  לחוק הירושה התשכ"ה – 1965 המצווה במסגרת צוואתו יכול לתת הוראות בדבר ליורשים בעניין העיזבון אותו יורשים  (לעשות פעולה/להימנע מעשיית פעולה וכיו')  וכלשון הסעיף.

המצווה רשאי להורות בצוואתו דבר שיורש יהיה חייב לעשותו, או להימנע מעשותו, במה שקיבל מן העזבון; מילויו של חיוב כזה יכול לדרוש כל מי שמעונין במילוי, ואם היה בדבר ענין לציבור – גם היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו.

דילוג לתוכן